פשיטת רגל

הליך "פשיטת רגל" כפי שהיה מוכר התנהל בעבר ומתנהל כיום בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") בכל הקשור לתיקים שנפתחו לפני (עד ליום 14.09.2019) כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").
מאחר ופקודת פשיטת הרגל נוסחה לפני שנים רבות, חייבים אשר ניהלו הליכי פשיטת רגל חשו, ולא בכדי, כי הם מצויים בהליך עונשי שכל מטרתו להשיא את רווחי הנושים תוך התעלמות מזכויותיהם.
יחד עם זאת, בחלוף השנים עוצב הליך לפשיטת רגל על ידי החלטות ופסיקות שניתנו בסוגיות חדשות שהועלו בפני בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון בפרט, אשר היה בהם כדי לפרש את הוראות פקודת לפשיטת הרגל, לעצב את מטרות ההליך וכן את הזכויות והגנות שניתנו לחייבים במסגרת הפקודה.

מטרות הליך פשיטת רגל על פי פקודת פשיטת הרגל:

לנוחיותכם, יפורטו להלן מטרות הליך פשיטת הרגל כפי שקבע נשיא בית המשפט העליון לשעבר א' ברק בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי:
1. לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה.
2. ליתן לחייב הפטר או לאשר הסדר נושים בעניינו בכפוף לקיום תנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל ובהתאם להלכות הפסוקות.

לאחר שנים רבות ולאחר עבודה מאומצת של רשויות המדינה הצליחה הכנסת לחוקק חוק חדש, חוק חדלות הפירעון, התואם את עולם העסקים המודרני ואופן צריכת האשראי, אשר נכנס לתוקפו ביום 15.09.2019 והביא עמו בשורה של ממש לחייבים!!

מטרות הליך פשיטת רגל על פי חוק חדלות פירעון:

  1. שיקום כלכלי של האדם החייב ואין זה משנה באם מדובר על אדם או תאגיד.
  2. להשיא את אותו שיעור חוב שייפרע לנושים.

שילוב החייב מחדש במרקם החיים הכלכליים

הנכם מוזמנים לקרוא על החוק החדש בהרחבה במאמר עורך דין חדלות פרעון ועל ההבדלים בין הליך חדלות פירעון להליכי פשיטת רגל במאמר עורך דין פשיטת רגל בנתניה.
עו"ד פשיטות רגל המתמחה בתחום, רצוי והכרחי שיכיר את ההליכים כפי שהתנהלו בעבר, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, שכן אלפי חייבים ואלפי תיקים ממשיכים להתנהל בהליך לפשיטת רגל שלהם לפי פקודת פשיטת הרגל.

מדוע ומתי מומלץ לחייב לפנות להליך פשיטת רגל או חדלות פירעון?

הליך זה בניגוד להליכי ההוצאה לפועל הננקטים כנגד החייב באופן פרטני ועל ידי כל נושה, מתנהל במרוכז. כלומר, חייב אשר מתנהל בהליך הוצאה לפועל נדרש להגיש תגובות ובקשות תכופות בכל תיק ותיק כאשר ביכולתו לרכז את ההליכים במסגרת הליך אחד ואף לקבל בסיומו (כל חייב בהתאם לנסיבותיו) הפטר חלוט מכלל חובותיו.
כמו כן, עם מתן צו כינוס לנכסי החייב בהליך פשיטת רגל, יעוכבו כל ההליכים הננקטים כנגדו במסגרת ההוצאה לפועל אך מנגד כפי שיפורט להלן יחולו עליו הגבלות במסגרת תיק פשיטת הרגל.
יתרון נוסף לכניסה להליך פשיטת רגל הינו מתן הפטר לחייב בניגוד להליכי הוצאה לפועל שם לא יקבל החייב הפטר מחובותיו אלא אם ישלם את מלוא חובו בתיק, לרבות ריביות, אגרות, שכ"ט עו"ד מייצג וקרן החוב או באמצעות הסדרים וולונטריים פרטניים אל מול נושיו.
על כן, במידה והחייב חסר נכסים ו/או זכויות כספיות וכנגדו מתנהלים מס' תיקים בהוצאה לפועל בסכומים משמעותיים ו/או אף תיק אחד בסכום גבוה שאין הוא יכול לעמוד בתשלומו או בצו תשלומים "נצחי" לסילוקו, מומלץ לחייב לבחון הגשת הצעה להסדר חוב מטעמו בין אם מדובר בהסדר חוב מול הבנק, בהסדר חוב מול נושה פרטני או בהסדר חוב מול כלל הנושים. כשמנגד, תמיד עומדת לו האפשרות להיכנס להליך פשיטת רגל אשר ירכז את כל התיקים המתנהלים כנגדו בהוצאה לפועל ובתנאי שעמד בתנאי ההליך יהיה זכאי להפטר.

ההגבלות העיקריות על חייב במועד כניסתו להליך פשיטת רגל:

  1. עיכוב יציאה מן הארץ – להרחבה בנושא זה היכנסו למאמר פשיטת רגל ועיכוב יציאה מן הארץ.
  2. הגבלה על ניהול חשבון בנק (ניתן לבקש לנהל חשבון ביתרת זכות בלבד עם כרטיס דיירקט בלבד).
  3. הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי.
  4. איסור לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד בצורה עקיפה או ישירה.
  5. קבלנים, עורכי דין, מתווכים לא יוכלו לעסוק בעיסוקם במהלך הליך פשיטת הרגל.

פעולות שאסור לחייבים לבצע במסגרת הליך פשיטת הרגל או חדלות פירעון:

לא פעם, פנו חייבים לעורך דין מאור לוי לאחר שקיבלו המלצות מעורכי דינם אשר לא היו בקיאים בתחום פשיטות הרגל אשר ייעצו להם לבצע פעולות האסורות לחייב בפשיטת רגל (לדוגמא: נטילת הלוואות, חתימה על הסכמים שונים וכיו"ב), פעולות אשר הובילו לביטול הליכי פשיטת הרגל שלהם ולהצגת מצג שווא כאילו החייב התנהל בחוסר תום לב, וזאת על אף שפעל על פי המלצת עורך דינו.
להלן רשימה שאיננה ממצה ביחס לפעולות אותם אסור לחייב לבצע כאשר הוא מצוי בהליך פשיטת רגל:

  1. הסתרת מידע מהנאמן ו/או בית משפט.
  2. אי הגשת דוחות במועד.
  3. חתימה על התחייבויות שונות, בין אם שלו באופן אישי ובין אם של צד ג', ללא אישור מוקדם לכך מבית המשפט.
  4. לעשות שימוש בשיקים בין אם שייכים לחייב ובין אם שייכים לצד ג' או בכרטיסי אשראי.
  5. להבריח נכסים, להרחבה בעניין זה ראו מאמר "ביטול הענקה" בעבר "גריעת נכסים בהווה".
  6. להעדיף נושה אחד על פני נושה אחר.

כלומר מי שישלם את המחיר על קבלת ייעוץ שגוי מטעם עורך דין שאיננו עורך דין פשיטות רגל המתמחה בתחום עלול להינזק עד כדי כך שיבוטלו הליכי פשיטת הרגל שלו.

האם הפטר בפשיטת רגל או חדלות פירעון ניתן כנגד מלוא החובות של החייב?

חייבים רבים שואלים האם בסיום הליך פשיטת הרגל הם יזכו לקבלת הפטר מכל חובותיהם, לרוב התשובה חיובית. יחד עם זאת וחשוב להכיר, כי ישנם חובות מהם לא ניתן לקבל הפטר במסגרת הליך פשיטת הרגל והם מפורטים בסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל:

  1. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס.
  2. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור.
  3. חבות לפי פסק דין מזונות, למעט מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.

כמו כן, כפי שצוין לעיל, מאחר שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקפו, על חייבים אשר נכנסו להליך לאחר ה-15.9.2019 חל סעיף 175 לחוק חדלות פירעון:

  1. תשלום עונשי של תאגיד או של יחיד.
  2. חוב שנוצר במרמה או נובע מעבירת גניבה, מין או אלימות חמורה כהגדרה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2011.
  3. חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
  4. חוב עבר שמקורות בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין.

על אף האמור לעיל, נבהיר עתה כי במקרים חריגים יינתן הפטר לחייב מחוב מזונות שצבר עד למועד כניסתו להליך פשיטת רגל בלבד, וזאת לאחר שבית המשפט העליון, ע"א 5628/14, נעתר לערעור של חייב וקבע קריטריונים (לא סגורים) ביחס למצבו הבריאותי, תעסוקתי, כלכלי ועוד של כל חייב וחייב.

משרד עורכי דין לפשיטות רגל צריך לסייע ללקוחותיו באופן אסטרטגי בהתאם לצד בו מצוי הלקוח, ובמה דברים אמורים:

ישנם חייבים רבים וטובים שנקלעו למצב כלכלי עגום על לא עוול בכפם מסיבות שונות, כגון: הוצאות מחייה גבוהות לעומת הכנסות נמוכות, סכסוך משפחתי (גירושין), ירידה במצב בריאותי נפשי או פיזי, כשלים עסקיים ועוד כאשר ברוב המקרים, המדובר באנשים טובים ומלח הארץ.
להתנהלותם ועמידתם בתנאי הליך פשיטת רגל של אותם החייבים שנקלעו בתום לב למצב כלכלי קשה ועשו כל שביכולתם כדי להימנע מפשיטת רגל תהיה חשיבות מכרעת הן ביחס למועד מתן ההפטר והן ביחס לדרישה שתופנה אליהם להעשרת קופת הכינוס.
על כן, ישנה חשיבות רבה לניתוח של עורך דין פשיטות רגל בדבר המצב שהוביל לקריסתו הכלכלית של החייב ובעיקר לצורך קבלת הנחיות מתאימות להתנהלות תקינה במסגרת ההליך גם בין כתלי בית המשפט.
כמו כן, מהצד השני, ישנם נושים רבים אשר חייבים שחבים להם כספים החלו בהליך פשיטת רגל בהתאם לפקודת פשיטת רגל.
בידי נושים אלו חלק מהכלים להוביל למקסום גביית החוב מהחייב, הינם כדלקמן:
לספק מידע לנאמן אודות התנהלות החייב אשר איננה ידועה לנאמן.
לעקוב אחר התנהלות החייב בהליך, וככל שהחייב איננו עומד בתנאי ההליך להגיש בקשה לביטול ההליך, כך שהחייב לא יקבל הפטר מחובותיו וישוב להתנהל במסגרת תיקי הוצאה לפועל.
במידה ומדובר בחוב מזונות – ככל שהחייב לא עומד בתנאים מיוחדים שנקבעו למתן הפטר מחוב מזונות העבר שלו, גרושתו של החייב תוכל להמשיך ולגבות בהליכי הוצאה לפועל את יתרת חוב מזונות העבר שלא שולם במלואו במסגרת הליך פשיטת הרגל (בתנאי שהוגשה תביעת חוב מתאימה על ידי גרושתו של החייב). בנוסף, גרושתו של החייב זכאית לגבות בהוצאה לפועל את ההפרש שיוותר בין הסכום שנפסק למזונות בבית המשפט לענייני משפחה אל מול הסכום שנקצב למזונות על ידי בית משפט של פשיטת רגל.
עו"ד פשיטת רגל, מאור לוי, בעל ניסיון עשיר בתחום פשיטות הרגל, וזאת לנוכח היכרותו וניסיונו המעשי עם שלושת הצדדים להליך (החייב, הנושה והמנהל המיוחד):
מייצג חייבים בעלי תיקים מורכבים, נכסים וחובות גבוהים באופן משמעותי וכן חייבים בעלי חובות נמוכים (אך לא פחות מ-200,000 ₪ אלא אם כן אין כל ברירה אחרת!!);
מייצג חייבים בהליך פשיטת רגל גם בהליכים נקודתיים, כגון: בקשה לביטול הענקה, בקשה לביטול הליך פשיטת רגל, בקשה להגדלת צו תשלומים, בקשה למתן הפטר ועוד;
בא כוח זוכים, ביניהם עסקים קטנים וגדולים, עיריות וגופים מוסדיים;
בא כוח מנהל מיוחד/נאמן בתיקי פשיטת רגל במחוזות תל אביב והמרכז, ירושלים ובאר שבע;
הגשת תביעות חוב עבור נושים בניהול הליך פשיטת רגל;
בא כוח נאמן להכרעה בתביעות חוב של עובדי חברות שהתפרקו;
הגשת תביעות חוב עבור עובדי חברה לאחר שהחברה נקלעה לחדלות פירעון;
להגשת בקשה לפשיטת רגל וניהול הליך מהיר, יעיל ותקין פנו לעורך דין פשיטות רגל המתמחה בתחום ובעל ניסיון מעשי גם בין כתלי בית המשפט, אל תסתפקו בפחות מכך, מדובר בעתיד שלכם ולעיתים גם של בני משפחתכם!
על אף המפורט לעיל, נבהיר כי החל ממועד כניסתו לתוקף של חוק בנושא חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כל הבקשות להליכי לפשיטת רגל חדלות פירעון ושיקום כלכלי המוגשות לבית המשפט, לשכות הוצאה לפועל ולממונה (בעבר הכנ"ר) מתנהלות בהתאם להוראותיו ותקנותיו של חוק לחדלות פירעון, לכן במידה והנכם שוקלים בימים אלו לפנות להליך של פשיטת רגל חדלות פירעון (שיקום כלכלי) אנא קראו בעיון את מאמרו הנוסף של עורך דין פשיטת רגל מאור לוי – משרד עורכי דין לדיני פשיטת רגל וחדלות פירעון.
האמור במאמר זה מתייחס לשני המינים וכתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.
אין באמור לעיל במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ובכל מקרה ספציפי מומלץ ורצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מאת עורך דין פשיטת רגל.
מובהר בזאת, כי כל שימוש במידע המצוי במאמר זה הינו באחריותו של הקורא בלבד.

לחזרה לחלק מסוים בעמוד זה:
בקשה לפשיטת רגל

בקשה לפשיטת רגל

הגשת בקשה לפשיטת רגל הייתה מוגשת בעבר ועד ליום 14.09.2019 בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). החל מיום 15.09.2019 עם כניסתו לתוקף

עורך דין פשיטת רגל מאור לוי

עורך דין פשיטות רגל

הליך "פשיטת רגל" כפי שהיה מוכר התנהל בעבר ומתנהל כיום בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") בכל הקשור לתיקים שנפתחו לפני (עד

מחיקת חובות

הליך מחיקת חובות הינו סלנג חדש השגור בפי חייבים רבים המבקשים לקבל הפטר מחובותיהם תוך קיצוץ בגובה החוב. רוצה לומר, אין הליך משפטי הנקרא מחיקת

לתיאום פגישה ללא התחייבות

השאירו פרטים ועו"ד יחזור אליכם בהקדם