"ביטול הענקה" בעבר "גריעת נכסים" בהווה

המושגים "ביטול הענקה" ו- "ביטול גריעת נכסים" עליהם נעמוד במאמר זה, הינם מהמשמעותיים אם לא המשמעותיים ביותר עבור חייב בעל נכסים (בין אם בעבר ובין אם בהווה) המצוי בהליך פשיטת רגל או בהליך חדלות פירעון או לחייב אשר בכוונתו להגיש בקשה לחדלות פירעון (היום לא ניתן יותר לפתוח "הליך פשיטת רגל" אלא רק "הליך חדלות פירעון" בהתאם לחוק חדלות פירעון).

 

עורך דין מאור לוי הינו עו"ד המתמחה בתחום חדלות הפירעון, יצירתי ובעל ניסיון רב בטיפול בסוגיות מורכבות של ביטול הענקה או גריעת נכסים מחייבים, זאת לאור טיפולו האישי במאות תיקים כבא כוח בעל תפקיד (מנהל מיוחד/נאמן) במחוזות תל אביב, המרכז, ירושלים ובאר שבע וכן בהיותו בא כוח של עשרות חייבים, בעלי נכסים, אשר נדרשו להתגונן כנגד בקשות אלו אשר הוגשו כנגדם על ידי המנהל המיוחד או הנאמן.

☑️ שיחת ייעוץ ללא כל התחייבות.
☑️ חיסכון מצטבר של עשרות מיליוני שקלים ללקוחות!
☑️ מלווה בהליכים יד ביד.
☑️ זמינות גבוה לכל לקוח.
☑️ יחס אישי לכל לקוח.
☑️ ביטול עיקולים והגבלות תוך מספר ימים!
☑️ לקבלת שיחת ייעוץ ללא כל התחייבות התקשרו עוד היום:
077-8037921

"ביטול הענקה" בעבר "גריעת נכסים" בהווה

התנאים להורות על ביטול הענקה מפורטים בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") והתנאים להורות על ביטול גריעת נכסים או ביטול פעולה להברחת נכסים מפורטים בסעיפים 220 ו-221 לחוק חדלות פירעון, אשר לנוחיותכם יובאו להלן:

ביטול הענקה – סעיף החוק מהפקודה:

  1. (א)  העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה         כלפי הנאמן.

          (ב)  העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו  שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום                  ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן                    שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול                        בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה     
          (ג)   "הענקה", לענין סעיף זה – לרבות כל העברה, אך למעט הענקה –

                   (1)   בשל נישואין ולפניהם;

                   (2)   לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;

                   (3)   לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות                              אשתו.

גריעת נכסים – סעיפי החוק מחוק חדלות פירעון:

ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה –

  1. (א)  בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה):

    (1)   הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין;

         (2)   מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו                          לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב – ארבע שנים לפני המועד האמור;
        (3)    במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות                    פירעון.

          (ב)  לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2)                   אלא אם כן הוכח אחרת.

ביטול פעולה להברחת נכסים

  1. בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו (בסימן זה – פעולה להברחת נכס); בבוא בית המשפט להורות כאמור, רשאי הוא להביא בחשבון אם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב.

ביטול הענקה או ביטול גריעת נכסים, מה זה? 

המשמעות של ביטול הענקה וביטול גריעת נכסים הינה זהה במהותה – לבטל עסקאות קודמות שביצע החייב טרם כניסתו להליך פשיטת הרגל או הליך חדלות פירעון, כך היה בסעיף 96 לפקודה וכך היום בסעיפים 221-220 לחוק חדלות פירעון.

סיפור להמחשה: בני זוג + 2 ילדים קטינים התגרשו. בני הזוג לא צפו כי אחד מהם יגיע למצב כלכלי של חדלות פירעון, ובהסכם הגירושין שלהם מסיבות שונות ויתר הבעל לאישה (או להפך) על זכויותיו בבית המגורים המשותף שלהם ללא כל תמורה או בתמורה מינימאלית שאיננה משקפת את שווי זכויותיו בנכס.

בחלוף 5 שנים, הגיע הבעל למצב של חדלות פירעון, נכנס להליך פשיטת רגל או חדלות פירעון, והצהיר בבקשתו כי העביר את זכויותיו בנכס לגרושתו לפני 5 שנים.

הנאמן שתפקידו לממש את נכסי החייב לטובת הנושים, ראה כי החייב העביר זכויותיו בנכס במהלך השנים האחרונות (בהליך פשיטת רגל עד 10 שנים ובהליך חדלות פירעון עד 7 שנים) הגיש בקשה לביטול הענקה או ביטול גריעת נכס ובית המשפט נעתר לבקשתו לאחר ששמע את עמדות הצדדים. 

התוצאה: מצב הזכויות חוזר לקדמותו כאילו הנכס מעולם לא עבר לגרושתו של החייב, הנאמן נכנס לנעליו של החייב ופועל למימוש הנכס, פינוי גרושתו של החייב וילדיו מהנכס או שהחייב/צד ג'/גרושתו יפדו את זכויות החייב בנכס בסכום הקרוב לשווי חלקו של החייב במכירת הנכס בשוק החופשי.

המסקנה: במידה והיו לכם נכסים בעבר או שיש לכם נכסים היום, בטרם תיכנסו להליך חדלות פירעון, וודאו כי הנכם מצויים בידיים טובות ומקצועיות אשר ידעו להתמודד עם דרישות הנאמן לכשיגיעו, והם יגיעו… 

ביטול הענקה:

סעיף 96 לפקודה קובע את התנאים לביטול הענקה, כאשר הרעיון המרכזי העומד בבסיסו הינו ביטול הענקה של נכסים שהעביר החייב ללא תמורה או בתמורה נמוכה בתקופה של עד 10 שנים ממועד צו הכינוס או עשיית מעשה פשיטת הרגל בגינו ניתן צו הכינוס כאשר המטרה של סעיף זה הינה למנוע מהחייב להקטין את מסת נכסיו בטרם הוא נכנס להליך פשיטת רגל על מנת לשמור על עיקרון השוויון בין הנושים.

בנוסף, יש לשים לב לכך שבסעיף זה אין חובה המוטלת על הנאמן להוכיח כי ההענקה בוצעה בכוונת תרמית או בניסיון של החייב להבריח נכסים מפני נושיו. 

במסגרת סעיף 96 לפקודה ניתן להבחין בין תקופות שונות וכדאי להכיר את החריגים המקנים הגנה לחייבים, כמפורט להלן:

ביטול הענקה שנעשתה שנתיים לפני שניתן צו כינוס לחייב תהיינה בטלה כלפי הנאמן באופן כמעט אוטומטי.

וכזו שנעשתה בטווח הזמן של שנתיים עד עשר שנים לפני שניתן צו כינוס לחייב תהיינה בטלה כלפי הנאמן אם הוכיח הנאמן כי בזמן שנעשתה ההענקה נדרש החייב להיזקק לנכס שהוענק כדי לעמוד בתשלום חובותיו (אם בכלל היו במועד הענקה).

כלומר במקרה זה,  ישנה דרישה כלפי הנאמן להוכיח את ביצוע ההענקה ולעומת זאת כשמדובר בהענקה שנעשתה שנתיים לפני שניתן צו הכינוס אין נטל ההוכחה מוטל על הנאמן. 

נטל ההוכחה במסגרת הבקשה:

הנטל הראשוני להוכיח כי מקבל ההענקה לא עומד בחריגים מוטל על התובע את ביטולה, קרי על הנאמן, ואולם נקבע כי "אין להעמיס על הנאמן חובת ראיה כבדה מדי" – מהנאמן נדרש מעט מאוד על מנת לצאת ידי חובת הראיה המוטלת עליו; ואם עשה כן, הנטל עובר למקבל ההענקה להראות כי הוא עומד באחד החריגים, ראו ע"א 2887/13  נאור נ' חברת אל-יה נר השקעות בע"מ  (פורסם בנבו 16.8.2015).

בבקשתו לביטול הענקה על הנאמן להוכיח שלושה יסודות: כי עסקינן ב"נכסים", "של החייב" וכי בוצעה "הענקה". אין מחלוקת, כי זכויות החייב בדירה הם נכסיו. משכך, המחלוקת מצטמצמת לרכיב השלישי, "הענקה". על הנאמן להוכיח, ברמה של מאזן ההסתברות הנהוג במשפט האזרחי, כי אכן בהענקה עסקינן, ראו: פש"ר 1127/01 נידקו מכשירים אלקטרו מכניים (1986) בע"מ נ' ניר יוסף (פורסם בנבו, 21.10.2001).

החריגים בסעיף אשר מקנים הגנות לחייב שהוגשה כנגדו בקשת ביטול הענקה – מתאימים למצבים שונים שיש בהם כדי להותיר את מצב הזכויות כפי שהוא (דחיית בקשת הנאמן לביטול הענקה), אך זאת בתנאי שקודם הנאמן יצא ידי חובת הראיה המוטלת עליו במסגרת בקשתו ומנגד החייב נדרש להצליח להוכיח את עמידתו בתנאים במסגרת תגובתו לבקשת הנאמן, כפי שיפורטו להלן:

ביטול הענקה שנעשתה בשל נישואין ולפניהם, סעיף 96(ג)(1) –

חריג זה הינו חריג אשר כמעט ולא נעשה בו שימוש ע"י חייבים, שכן הוא עוסק במקרה מאוד ספציפי שבו הענקה בוצעה בשל נישואין (והוא יותר התאים לתקופות העבר) אך כדי לעמוד בחריג זה על החייב להוכיח כי בעת ביצוע הענקה הוא עמד ב-3 תנאים מצטברים, כגון: שנעשתה לרגל הנישואין (כלומר לפני הנישואין), הענקה קיבלה תוקף בעת הנישואין ואף היתה מותנית בעריכתם והיה בביצוע הענקה לכשעצמו כדי לתמרץ את הנישואין או להקל עליהם. 

ביטול הענקה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך 96 (ג)(2) –

המדובר בסעיף שרוב החייבים ומקבלי הענקות מנסים לעשות בו שימוש להגנתם מאחר שסעיף זה עומד בתקנת השוק אשר קובעת חריג לכלל הקנייני לפיו אדם לא יכול להעביר לאחר זכות שאין לו. כלומר, רוכש הזכות נדרש להוכיח כי לא ידע על כך שהחייב פושט רגל או שבכוונתו לעשות פשיטת רגל או שיש לו חובות לנושים אחרים במועד החתימה על הסכם המכר והחייב נדרש להוכיח כי במועד ביצוע הענקה לא היו לו חובות או שהיה ביכולתו לפרוע חובותיו מבלי להיזקק לנכס שהעניק. בנוסף, נדרש מקבל הענקה להוכיח כי ניתנה על ידו תמורה לחייב, תמורה בת ערך (שאיננה סמלית ויש בה כדי להוכיח את אותנטיות העסקה) אשר משקפת את רכישת הזכויות מהחייב והחייב נדרש להוכיח כי קיבל התמורה כאמור.

ביטול הענקה לאור העברה של נכס שהגיע למעניק לאשתו או לילדיו או לטובתם לאחר נישואיו בזכות אשתו 96 (ג)(3) –

נעיר כי מדובר בחריג אשר מקורו במשפט האנגלי והוא מתבסס על כלל משפטי ישן במשפט האנגלי לפיו עם הנישואין רוכש הבעל זכות בנכס האישה אשר בוטל והינו נוגד את דיני מדינת ישראל המבוססים על שוויון. בנוסף, גם כבוד השופטת ורדה אלשייך קבעה בפש"ר 1254/00 מיכל רוהר נ' מיכל מתוק ואח' (פורסם בנבו, 09/07/2003) כי יש לשקול פרשנות מצמצת של הוראת חריג זה. לאור האמור, הרי שכדי להוכיח חריג זה, יש להוכיח שאכן הנכס הגיע למעניק בזכות אשתו.

דגשים בקשר עם ביטול הענקה:

1. העברה במסגרת גירושין או לבן משפחה אחר – עלולה להיחשב כחסרת תום לב וזאת לאור      כך שהפסיקה קבעה שחזקה על בני משפחה כי ידעו על מצבו הכלכלי של החייב.

2. העברה במתנה – איננה עומדת בתנאי החריג לאור דרישת התמורה.

ביטול הענקה

גריעת נכסים:

סעיף 220 לחוק חדלות פירעון קובע כי בהתקיימותם של תנאים מצטברים יהא רשאי בית המשפט לבטל פעולה הגורעת נכס ממסת נכסיו של החייב במידה והחייב ביצעה הענקה בטווח זמן של שנתיים במקרים רגילים ו-4 שנים במידה והענקה בוצעה ל"קרוב" כהגדרתו בחוק כאשר הרעיון המרכזי העומד בבסיסו הינו ביטול הענקה (בדומה לסעיף 96 לפקודה) של נכסים שהעביר החייב ללא תמורה או בתמורה שאינה הולמת. כמו כן, סעיף 220 לחוק קובע חזקה שהחייב היה חדל פירעון בתקופה בה ביצעה את הענקה.  

בנוסף, קבע המחוקק כי לפי סעיף 221 לחוק בית המשפט רשאי יהא להורות על ביטול הענקה או ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה במטרה להבריח את הנכס מנושי החייבים הגם אם באותו מועד החייב לא היה חדל פירעון וזאת לתקופה של 7 שנים לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. 

סעיף זה משלים מבחינת טווח הזמנים בהם רשאי בית המשפט לבטל הענקה או פעולה הגורעת נכס מנכסי הנשייה את סעיף 220 בהשוואה לטווח הזמנים שהיה קבוע בסעיף 96 לפקודה (נזכיר, עד 10 שנים). 

סעיף 221 מקל מצד אחד על הנאמן שלא נדרש להוכיח כי החייב היה חדל פירעון בעת שביצעה את הענקה ומצד שני מקשה עליו שכן הוא נדרש להוכיח שהענקה בוצעה במטרה להבריח הנכס מנושיו שכן בית המשפט יהיה רשאי להביא בחשבון כי מקבל הנכס קיבל אותו בתום לב.

חשוב לזכור, כי אמנם מטרתו הראשונה של ההליך בחוק החדש הינה שיקומו הכלכלי של החייב אך מטרתו השניה הינה להגדיל ככל הניתן את נכסי קופת הנשייה של החייב ולכן הנאמן יפעל לבטל ככל הניתן פעולות המקטינות את נכסי החייבים.

אין במאמרים המפורטים באתר זה ו/או במידע שנמסר בו כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל מומחיות, ניסיון ו/או ידע בתחום המשפטי הרלוונטי והקורא נותן הסכמתו כי איננו מסתמך על המידע המופיע באתר זה בכל צורה שהיא וידוע לו כי מומלץ לו לפנות לייעוץ משפטי אישי ההולם והמתאים לנסיבותיו האישיות והקונקרטיות. 

כל פעולה שתעשה על פי המידע המוצג באתר זה הינה באחריות הקורא בלבד ולא יהא בכך כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הקורא לבין עו"ד מאור לוי ו/או מי מטעמו, בין במישרין ובין בעקיפין ועו"ד מאור לוי ו/או מי מטעמו אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המוצג באתר.

לחזרה לחלק מסוים בעמוד זה:

מאמרים נוספים

ניהול עוסק מורשה בהליך חדלות פירעון

ניהול עוסק מורשה בהליך חדלות פירעון

בשנים האחרונות, מצבם של אלו שהגיעו לחדלות פירעון השתפר משמעותית, הודות לחקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אז כיצד מצבם של אלו השתנה, וכיצד ניתן

הפטר בפשיטת רגל – כל מה שצריך לדעת

הפטר בפשיטת רגל – כל מה שצריך לדעת

פשיטת רגל הינו אחד מההליכים הקשים ביותר מבחינה כלכלית אותה יכול לחוות אדם. עם זאת, המשפט הישראלי מכיר בצורכם של חייבים להשתחרר מכבלי החובות ולהמשיך

הסדר חוב מול הבנק הבינלאומי

הסדר חוב מול הבנק הבינלאומי

הבנק הבינלאומי הוא הבנק החמישי בגודלו בישראל ולבנק לקוחות רבים ונתח משמעותי בשוק ההלוואות המקומי. לבנק הבינלאומי, בדומה לשאר הבנקים בישראל, לקוחות פרטיים רבים המצויים

הסדר חוב מול בנק מרכנתיל

הסדר חוב מול בנק מרכנתיל

אנשים רבים לוקחים הלוואות שונות כאשר הגוף המממן העיקרי של מרבית ההלוואות האישיות הללו הוא הבנק. בנק מרכנתיל הוא הבנק השישי בגודלו בארץ וכמו הבנקים

שימוש בשיקים בהליך פשיטת רגל

שימוש בשיקים בהליך פשיטת רגל

לאחרונה נתקלתי בשאלה מטעם חייב – האם ניתן לעשות שימוש בשיקים  בהליך פשיטת רגל, ובפרט לצורך השכרת דירה? נתחיל ונדגיש כי הכלל לכך הוא שלא,

שימוש בשיקים בהליך חדלות פירעון

שימוש בשיקים בהליך חדלות פירעון

לאחרונה נתקלתי בשאלה מטעם יחיד (להלן: "חייב")  – האם ניתן לעשות שימוש בשיקים בהליך חדלות פירעון, ובפרט לצורך השכרת דירה?   ☑️ שיחת ייעוץ ללא

הגשת תביעות חוב בהליך חדלות פירעון

הגשת תביעות חוב בהליך חדלות פירעון

ביום ה – 15/9/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "החוק") שלמעשה החליף את פקודת פשיטת הרגל אשר הייתה מונהגת בישראל עד תאריך

בקשה למינוי אפוטרופוס בתוך 24 שעות

בקשה למינוי אפוטרופוס בתוך 24 שעות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962 – הוא חוק במסגרתו נקבעו התנאים וההגבלות בכל הנוגע לאפוטרופסות על קטינים ועל בגירים אשר אינם מסוגלים לדאוג לענייניהם

ייפוי כח מתמשך בנתניה במהירות

ייפוי כח מתמשך בנתניה במהירות

במאמר זה נעסוק בעריכת ייפוי כח מתמשך בנתניה על אף שבנסיבות מסוימות אשר אינן מאפשרות למבקש עריכת ייפוי הכוח להגיע פיזית למשרדנו, יתבצעו הפגישות הנדרשות

תביעה לפינוי מושכר בהליך מהיר

תביעה לפינוי מושכר בהליך מהיר

במאמר זה נעסוק בתביעה לפינוי מושכר בהליך מהיר.   ☑️ שיחת ייעוץ ללא כל התחייבות. ☑️ חיסכון מצטבר של עשרות מיליוני שקלים ללקוחות! ☑️ מלווה בהליכים

עריכת צוואה בנתניה ביחס אישי

עריכת צוואה בנתניה ביחס אישי

במאמר זה נעסוק בעריכת צוואה בנתניה באמצעות עורך דין. חוק הירושה הקבוע בישראל, מגדיר 4 תצורות שונות לעריכת צוואה באמצעותן ניתנת האפשרות לכל אדם לצוות

ייפוי כוח מתמשך מקוון

ייפוי כוח מתמשך מקוון

במאמר זה נפרט אודות ייפוי כוח מתמשך מקוון, הרשאים להתמנות כמיופה כוח, שלבי ההליך, המסמכים הנדרשים ועוד. מהו ייפוי כוח מתמשך מקוון? ייפוי כוח מתמשך

בקשה לפשיטת רגל בתוך 72 שעות

בקשה לפשיטת רגל בתוך 72 שעות

הגשת בקשה לפשיטת רגל הייתה מוגשת בעבר ועד ליום 14.09.2019 בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). החל מיום 15.09.2019 עם כניסתו לתוקף

הסדר חוב - להתחיל מחדש היום

הסדר חוב – להתחיל מחדש היום

מרבית האנשים שפנו לעורך דין מאור לוי לצורך טיפול בהסדר חוב, פנו אליו לאחר שלהפתעתם הבנקים או אחד מהספקים שעובד איתם עצר להם את מסגרת

מחיקת חובות

מחיקת חובות

מהו הליך מחיקת חובות: הליך מחיקת חובות הינו סלנג חדש השגור בפי חייבים רבים המבקשים לקבל הפטר מחובותיהם תוך קיצוץ בגובה החוב.רוצה לומר, אין הליך

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

השאירו פרטים ועו"ד יחזור אליכם בהקדם