לשיחת ייעוץ בחינם
052-6638833

עורך דין חדלות פירעון - לצאת לדרך חדשה

מהו חדלות פירעון

מדובר על מצב כלכלי שבו חייב אינו מסוגל לעמוד בתשלומי החובות שלו במועדם, אף במידה ומדובר על מועד עתידי, או כאשר התחייבויותיו, העכשוויות והעתידיות, עולות על שווי נכסיו. 
סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") מגדיר חייב כחדל פירעון, באופן הבא:

"חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו."

לרוב חייבים פונים להליכי חדלות פירעון לאחר שכבר קיימים כנגדם תיקי הוצאה לפועל שונים, ולאור כך שהוטלו עליהם עיקולים והגבלות שאינם מאפשרים להם ולבני משפחתם להמשיך בשגרת החיים הנורמטיבית שלהם. להרחבה בנושא עיקולים, ראו מאמר "עורך דין עיקולים

הליך חדלות פירעון הינו הליך הדומה להליך המוכר והידוע של פשיטת רגל אלא שבמסגרת חקיקתו של חוק חדלות פירעון בוטלה פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") וניתנו הוראות אשר יש בהם הקלה משמעותית לציבור החייבים:

הן ביחס לאופן בו החברה רואה אותם, לדוגמא: במקום ההגדרה "חייבים" הם הוגדרו כ"יחידים", במקום להתייצב ל"חקירה" הם נדרשים להתייצב ל"בירור", במקום שמטרת ההליך תהיינה בראש ובראשונה להגדיל את קופת הכינוס לטובת הנושים מטרתו העיקרית של ההליך הינה לשקם את היחיד ולהחזירו למעגל העסקים ועוד…

בנוסף, פחת משך הזמן בו מתנהל ההליך, לדוגמא: בעבר הליכי פשיטת רגל התנהלו במשך שנים, ללא כל אופק לחייבים שהחלו בהליך ולא ידעו מתי הוא צפוי להסתיים. כיום, במסגרת חוק חדלות פירעון, נקבע כי משך הזמן של הליך חדלות פירעון הינו מוגבל לתקופה של 48 חודשים, וזאת מיום מתן הצו לפתיחת הליכים (בדומה לצו כינוס בהליך פשיטת רגל).
נדגיש, כי לוח זמנים קצר זה כפוף לכך שהחייב עמד בתנאי ההליך, דהיינו הגיש דוחות דו חודשיים, שיתף פעולה עם הנאמן, עמד בצו התשלומים החודשיים שנקבעו לו והתנהל בתום לב.        

היכן מתנהל ההליך?

חייב יחיד שחובו נמוך מ- 149,559.6 ₪ (סכום זה מתעדכן בחוק בכל שנה) מגיש את בקשתו במסגרת ההוצאה לפועל שם גם תיקו עתיד להתנהל.
מעל לסכום זה, החייב יגיש את בקשתו לבית משפט השלום ובקשתו תידון ע"י הממונה על הליכי
חדלות הפירעון במשרד המשפטים (להלן: "הממונה").
כאשר מדובר על תאגיד, ההליך מנוהל בבית המשפט המחוזי הרלוונטי. 

החוב המינימלי לפתיחה בהליך חדלות פירעון הינו 49,853.2 ₪, למעט במצבים בהם ישנו טעם מיוחד המצדיק בכל זאת פתיחה בהליך זה. בנוסף, כחלק מהתנאים להגשת בקשת חדלות פירעון על החייב לנהל את מרכז חייו בעת הגשת הבקשה או בחצי השנה שקדמה לה בישראל, או לחלופין להיות בעל נכסים ישראל או לנהל עסקים בישראל. 

המחוז שיקבע לניהול ההליך הינו בהתאם למקום מגוריו ו/או עסקיו ו/או נכסיו ובהעדר מחוז מתאים כאמור, במחוז ירושלים.
בנוסף, בסעיף 69 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי , תשע"ט – 2019 (להלן: "התקנות") נקבע שחייב אשר הגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים אצל הממונה (לאור גובה החוב שלו), ואשר התחרט על בקשתו רשאי לפנות לממונה בטרם ניתן צו לפתיחת הליכים ולבקש למשוך את בקשתו וכן לבקש לקבל את החזר האגרה ששילם עבור פתיחת התיק. 

במידה והממונה לא יאשר את משיכת הבקשה, תופנה בקשת החייב לבית המשפט אשר יכריע בה.
עוד יצוין, כי בנוסף להגשת הבקשה לחדלות פירעון על ידי החייב, רשאים נושיו של החייב (מספיק נושה אחד) להגיש כנגדו בקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון (ולא משנה גובה החוב) לבית משפט השלום במחוז הרלוונטי לחייב תוך צירוף העתק מהבקשה לממונה.

במקרה שבו מוגשת בקשת נושה לצו פתיחת הליכים כנגד החייב, נדרש החייב בתוך 21 יום ממתן הצו להגיש לממונה את הטופס "דוח על מצב כלכלי" אשר בכל מקרה מוגש על ידי החייב כשהבקשה מוגשת על ידו.

מטרות ההליך:

בסעיף 1 לחוק חדלות פירעון נקבעו מטרות החוק באופן הבא (וישנה חשיבות סדר):

  1. להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
  2. להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
  3. לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

וזאת בשים לב, כי מטרות הליך פשיטת רגל אשר התנהל בעבר בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, נקבעו ועוצבו בפסקי הדין השונים של בית המשפט העליון, כשהמפורסם שבהם ניתן על ידי נשיא בית המשפט העליון בדימוס כב' השופט א' ברק בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי:

  1. לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה;
  2. ליתן לחייב הפטר או לאשר הסדר נושים בעניינו בכפוף לקיום תנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל ובהתאם להלכות הפסוקות.

להרחבה בנושא, ראו מאמר "בקשה לפשיטת רגל

שלבי ההליך:

שלב א' – החייב יגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, להרחבה בעניין זה ראו מאמר "הליך פשיטת רגל לאדם פרטי". 

הממונה יבחן אם בקשת החייב עומדת בתנאים הרלוונטיים ולרוב יאשר אותה (ישנם מקרים מיוחדים, כגון: בקשות המורכבות אך ורק מחובות שמלכתחילה אינם ברי הפטר, אז תדחה בקשת היחיד, לעניין זה ראו החלטת הממונה מיום 15.6.2020 באתר הממונה).

לאחר הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים יבחן הממונה בצו פתיחת הליכים על פי התרשמותו מבקשת היחיד ועל פי נוהל "אמות מידה לחישוב התשלום החודשי" של הממונה את יכולת ההחזר החודשי של החייב ויקבע את גובה התשלום החודשי אשר יידרש מהחייב לשלם מדי חודש לקופת הכינוס.

במידה וצו התשלומים שנקבע על ידי הממונה איננו משקף לטענת החייב את מצבו הכלכלי ו/או שהשתנו נסיבותיו האישיות (לדוגמא: הוצא לחל"ת בתקופת קורונה, פוטר ממקום עבודתו, נפגע ואינו כשיר לעבודה, הגיע לגיל פרישה וכיוצא בזאת) הרי שהחייב יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת צו התשלומים החודשי שלו. להרחבה בעניין זה, ראו "הגשת בקשה להפחתת צו תשלומים חודשי

עדכון: בעקבות העומס הרב ביחידה המרכזית העוסקת בפתיחת התיקים בממונה, הליך זה נמשך לפעמים מס' חודשים ועל כן מומלץ בד בבד עם הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים להגיש בתיקי ההוצאה לפועל בקשה פרטנית לעיכוב הליכים עד למתן ההחלטה בבקשה כאמור.

שלב ב' – שלב הביניים, נמשך כ-12 חודשים, מיום מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי.  בתקופה זו, החייב (היחיד) יידרש להגיש דוחות דו חודשיים ביחס להכנסותיו והוצאותיו לממונה לרבות אסמכתאות ולשאת בתשלום החודשי שנקבע לו על ידי הממונה.

התשלום החודשי שנקבע לחייב בצו פתיחת הליכים מהווה את התשלום היחיד אותו יידרש לשאת החייב למשך תקופת הביניים (עד למועד מתן הצו לשיקום כלכלי). דהיינו, אם עד לאותו מועד נאלץ החייב לשלם צווי תשלומים בתיקי ההוצאה לפועל שהתנהלו כנגדו, עליו לחדול מתשלומים אלו ולבצע תשלומיו באופן מרוכז אך ורק במסגרת תיק חדלות הפירעון שלו.

חייבים אשר לא עמדו בכל מקרה בצווי התשלומים בהוצאה לפועל, חייבים לעמוד בצו התשלומים שנקבע להם בצו פתיחת ההליכים על מנת לעמוד בתנאי ההליך. על מנת להיות זכאים למתן הפטר בסיומו של ההליך.

יצוין, כי עם מתן הצו לפתיחת הליכים יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל הננקטים כנגד החייב ויבוטלו ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, כגון: הגבלה על רישיון נהיגה , עיכוב יציאה מן הארץ, עיקול משכורת ועוד…  להרחבה בנושא הוצאה לפועל ראו מאמר "עורך דין הוצאה לפועל". 

במקום ההגבלות והעיקולים שהוטלו על החייב במסגרת תיקי ההוצאה לפועל, יוטלו על היחיד הגבלות בהתאם לסעיפים 142-143 לחוק חדלות הפירעון, כדלקמן:

  1. הגבלה על מעורבות בתאגיד;
  2. הגבלה כ"לקוח מוגבל מיוחד";
  3. הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב (למעט כרטיס דביט);
  4. הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון וכן על הארכת תוקפם;
  5. צו עיכוב יציאה מן הארץ.

יחד עם זאת, בשונה מהליך פשיטת רגל, שם נדרש להגיש בקשה מיוחדת לניהול חשבון ביתרת זכות, בהליך המתנהל לפי חוק חדלות פירעון רשאי היחיד לפתוח חשבון בנק ולהתנהל בו ביתרת זכות בלבד ללא כרטיסי אשראי, שיקים והוראות קבע מיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים.

בנוסף, בתקופת הביניים יזומן החייב לבירור (חקירה) ע"י הנאמן אשר יבחן את תום לבו ביחס לבקשתו ולמידע שנאסף עליו ע"י הנאמן עד לאותו מועד.
עם סיום התקופה יגיש הנאמן דו"ח מטעמו והמלצותיו למתן הצו לשיקום כלכלי.

שלב ג' – דיון בהמלצת הנאמן ומתן צו לשיקום כלכלי. יובהר, כי חייב אשר התנהל בחוסר תום לב במסגרת ההליך ו/או לפני ההליך צפוי הנאמן להמליץ כנגדו על תקופת פירעון מוארכת, (כאשר לרוב, ובהתאם לסעיף 163 לחוק חדלות פירעון, תקופת הפירעון הינה למשך 36 חודשים).

שלב ד' – ביצוע תכנית הפירעון שנתקבלה בדיון על המלצות הנאמן ומתן הפטר לאלתר או הפטר מותנה.

להרחבה בנושא זה, ראו מאמר "עורך דין חדלות פירעון

הסדר נושים:

חייב אשר מצוי בחדלות פירעון ואין לו יכולת לפרוע את חובותיו רשאי להגיש בקשה להסדר נושים הן במסגרת הליך חדלות פירעון והן לפני כניסתו להליך של חדלות פירעון.  
בקשה זו תוגש לבית משפט השלום עם העתק לממונה.

במידה ומדובר בבקשה אשר הוגשה בטרם ניתן צו לפתיחת הליכים לחייב, יבחן בית המשפט את הצעת החייב ויחליט באם להעביר את ההצעה לנושים או לדחותה.
במידה והעביר בית המשפט את הצעת החייב לנושים, ימנה בית המשפט מנהל להצעת ההסדר על מנת שיקיים אסיפות נושים לצורך בחינת ההצעה כאמור.

מאידך, במידה והבקשה הוגשה לאחר צו פתיחת הליכים, הנאמן אשר מונה לבחינת מצבו של החייב ימונה למנהל ההסדר כחלק מתפקידו במסגרת תיק חדלות הפירעון בו מצוי החייב.
להרחבה בנושא זה ראו מאמר "הסדר חוב

מחיקת חובות באמצעות הפטר לאלתר בהליך חדלות פירעון:

בשונה מהליך פשיטת הרגל אשר היה מתנהל על פי הפקודה אז היה ניתן הפטר לאלתר לחייב רק בתנאי שאין לו נכסים הניתנים למימוש והוא נטול כושר השתכרות, כך שכפועל יוצא לא היה בהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל להביא תועלת לנושים.  

כמו כן, הפטר לאלתר בהליך פשיטת רגל היה ניתן אך ורק לאחר הכרזתו כפושט רגל (ראו סעיף 18ה לפקודה), להרחבה בנושא פשיטת רגל, כנסו לעמוד פשיטת רגל 

היום במסגרת חוק חדלות פירעון ישנה סמכות מפורשת  לבית המשפט (ראו סעיף 167 לחוק) ליתן כבר במסגרת הצו לפתיחת הליכים הפטר לאלתר לחייב, זאת במידה והחייב חסר כל יכולת השתכרות או שיכולת ההשתכרות שלו נמוכה מדמי המחיה להם הוא זכאי.

הדבר דומה להליך מחיקת חובות למעוטי יכולת. נעיר, כי הליך זה איננו קיים יותר שכן מדובר היה בהוראת שעה לתקופה של מס' שנים בודדות, ועם כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף בוטלה הוראת השעה. להרחבה בנושא "מחיקת חובות למעוטי יכולת" 

חובות בגינם לא ניתן הפטר:

ישנם חובות שלא חל עליהם הפטר בין אם החייב מצוי בהליך פשיטת רגל לפי הפקודה או בהליך חדלות פירעון על פי החוק, כמפורט להלן:

1.     השכיח ביותר הינו חוב מזונות שהוטל במסגרת פסק דין, למרות שישנם מקרים חריגים בהן ניתן על פי הפסיקה לפנות לבית המשפט ולבקש הפטר מחוב מזונות.

2.     חוב שנוצר במרמה או נובע מעבירות מין ו/או גניבה ו/או אלימות חמורה, דהיינו חוב שנוצר כחלק מפעילות שאינה חוקית.

3.     חוב שנוצר בגין תשלום עונשי, כגון: קנס, עיצום כספי וכיוצא בזאת אשר הוטל על ידי רשות מנהלית או שיפוטית.

להרחבה בנושא זה, ראו מאמר "מחיקת חובות"

ביטול הפטר:

סעיף 55 לפקודת פשיטת הרגל וסעיף 176 לחוק חדלות פירעון קובע את סמכותו של בית המשפט להורות על ביטול הפטר אשר יכול לנבוע ממספר סיבות שונות שהמשותף להן היא הקביעה שחייב פעל בחוסר תום לב. כך במקרים בהם ניסה החייב להסתיר מהנאמן החזרי מס המגיעים לו ו/או לא שיתף פעולה עם הנאמן ו/או הסתיר מידע מהותי אודות זכויות ונכסים המגיעים לו ו/או ביצע פעולה אסורה אשר גרעה נכסים מקופת הכינוס.

להרחבה בנושא גריעת נכסים, ראו מאמר "ביטול הענקה" בעבר "גריעת נכסים" בהווה . 
כמו כן, סיבה נוספת לביטול הפטר הינה אי הפרה של תנאי מתנאי תכנית הפירעון שנקבעה לו.

ניסיונו של עורך דין מאור לוי בהליכי חדלות פירעון

ייצוג חייבים:

למשרדנו מומחיות וניסיון רב בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון במסגרת ההוצאה לפועל ובהליכי פשיטת רגל, תחום זה הינו תחום העיסוק העיקרי של משרדנו.

עו"ד מאור לוי מעניק ללקוחותיו ליווי אישי ומקצועי תוך שימוש בניסיון המעשי הרב שצבר לאורך השנים (ייצוג חייבים/ייצוג זוכים/בא כוח מנהל מיוחד) ומתן דגש על פתרונות יצירתיים שיש בהם להשיג את התוצאה הרצויה עבור לקוחותיו וזאת מעת קבלת הייצוג על ידו.

היוועצות מוקדמת עם עורך דין ובחירת האסטרטגיה הנכונה והיעילה תהפוך עבורכם את ההליכים בהם אתם מצויים או צפויים להיות לנעימים וקלים יותר.

ייצוג זוכים:

למשרדנו מומחיות וניסיון רב בייצוג זוכים בהליכי חדלות פירעון בכל המסגרות בין אם באמצעות הליכי גבייה במסגרת הוצאה לפועל ובין אם בייצוג נושה בהליך פשיטת רגל של חייב, לרבות גביית מזונות.

כמו כן, עו"ד מאור לוי מעניק ללקוחותיו ליווי אישי ומקצועי תוך שימוש בניסיון המעשי הרב שצבר לאורך השנים (ייצוג חייבים/ייצוג זוכים/בא כוח מנהל מיוחד) ומתן דגש על פתרונות יצירתיים שיש בהם להשיג את התוצאה הרצויה עבור לקוחותיו וזאת מעת קבלת הייצוג.

פירוק חברה:

עורך דין מאור לוי מייצג ומלווה בעלי מניות בחברות רבות אשר החליטו לפרק את החברות שלהם, תוך מתן ייעוץ מקדים אודות המסלול הנכון והיעיל ביותר ביחס לכל חברה ונסיבותיה.

חוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות"), מסדיר את חוקי דיני החברות בישראל כולל הקמה ופירוק של חברות.

בקשה לפירוק חברה תוגש על ידי החברה עצמה (בקשה לפירוק מרצון – בהליך מזורז או בהליך רגיל תלוי בנסיבות) או על ידי נושיה (לרוב עובדים, ספקים, בנקים וכיוצא בזאת) כאשר בכל אחת מאפשרויות אלו מסלול פירוק החברה הינו שונה.

במידה והחברה לא פעילה מס' שנים וקיימים לה חובות בגין אגרה לרשם החברות היא אף זכאית (בנסיבות מסוימות) לפטור מתשלום האגרה ורשאית להגיש בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז!
להרחבה בנושא זה כנסו למאמר "פירוק חברה מרצון"

במידה והנכם בעלי מניות בחברה והחלטתם על פירוקה תידרשו לעבור את כל תהליך הפירוק, בין אם ברצון ובין אם דרך בית משפט, ולחסל את החברה לחלוטין כך שלא תידרשו חלילה בעתיד לשלם עוד חובות ועוד אגרות לרשם החברות.

לעומת זאת, במקרים בהם החברה כבר צברה חובות (ולא לרשם החברות) באפשרותה להגיש באמצעות בעלי המניות שלה ו/או הדירקטורים שלה בקשה לפירוק בבית המשפט. כך גם רשאים נושיה, לרוב עובדי חברה אשר נפגעו ממצבה הכלכלי של החברה ושכרם לא שולם.

חשוב לזכור! בהליך פירוק חברה חדלת פירעון בפני בית המשפט, נכסי החברה ימומשו וימכרו לכל המרבה במחיר על מנת להעשיר את קופת הפירוק ולכן אנו ממליצים לכם להתייעץ עם עורך דין העוסק בדיני חברות וחדלות פירעון בקשר לאופציות העומדות בפניכם טרם בחירת המסלול לפירוק החברה.

לחזרה לחלק מסוים בעמוד זה:

שימוש בשיקים בהליך חדלות פירעון

לאחרונה נתקלתי בשאלה מטעם יחיד (להלן: "חייב")  – האם ניתן לעשות שימוש בשיקים בהליך חדלות פירעון, ובפרט לצורך השכרת דירה? הכלל הוא שלא, אך במקרים

הסדר חוב

הסדר חוב – להתחיל מחדש היום

מרבית האנשים שפנו לעורך דין מאור לוי לצורך טיפול בהסדר חוב, פנו אליו לאחר שלהפתעתם הבנקים או אחד מהספקים שעובד איתם עצר להם את מסגרת

לתיאום פגישה ללא התחייבות

השאירו פרטים ועו"ד יחזור אליכם בהקדם